דירוג הטניס העולמי: כל מה שרציתם לדעת

רוצים להבין עד הסוף איך עובדת השיטה? כיצד שחקן מפסיד/מרוויח נקודות? איך משפיעות פציעות והיעדרויות, ומהן החולשות המרכזיות (והרבות) של הדירוג הרשמי לעומת אלטרנטיבות שכבר קיימות? קדימה. המדריך המלא להבנת דירוגי ה-ATP וה-WTA מחכה לכם כאן בפנים

***

מהו דירוג הטניס העולמי?

בפשטות, מדובר בשיטת ניקוד אשר מדרגת את הטניסאים בסבב המקצועני העולמי על בסיס יכולתם והישגיהם ב-52 השבועות האחרונים. בסיומו של כל טורניר במהלך העונה, נקודות הדירוג שהרוויח שחקן מחליפות את אלו שצבר באותו האירוע בשנה שעברה, וכך נקבע אם הוא מתקדם/מידרדר בדירוג. מכאן ניתן להבין את טרמינולוגיית ה"הרוויח/הפסיד" נקודות המוכרת. המשמעות שלה בפועל היא שטניסאים "מחוייבים להישגים שלהם" – ככל שהגיעו לשלב מתקדם יותר בטורניר והרוויחו יותר נקודות, כך הם זקוקים, לכל הפחות, לשחזר את ההישג או לשפר אותו כדי לא לשמוט נקודות ו"ליפול" בדירוג. בסוף כל עונת טניס, הדירוג "מדביק" את השנה הקלנדרית (כלומר, ספירת 52 שבועות לאחור תסתיים בדיוק היכן שהעונה החלה) בצורה שעל פניו אמורה לשקף היטב את מצב העניינים בסבב ולמקם את הטניסאים במקום בו הם הכי ראויים לו. מאמר זה יתמקד ברובו בדירוג ה-ATP, אך למרות נקודות שוני כאלה ואחרות, דירוג הטניס העולמי לנשים (WTA) מאמץ את אותה פואנטה.

פרוייקט "רוג'ר פדרר – מאז ולתמיד" -יראה אור בשבועות הקרובים.
לקריאת חלקו הראשון של הפרוייקט
חלקו השני של הפרויקט פורסם בוואלה! ספורטבלינק הבא
לפידבקים, הערות ושאלות בנוגע לפרוייקט: mytennis360@gmail.com

כיצד נקבע כמה נקודות דירוג יקבל טניסאי?

כמות הנקודות בהן זוכה שחקן תלויה בשני מרכיבים: "איכות" וגודל הטורניר, ואז השלב אליו הגיע בו. טורנירי ה-ATP הבכירים מסווגים לפי 4 רמות: גראנד סלאמים, טורנירי מאסטרס 1000, טורנירי מאסטרס 500 וטורנירי מאסטרס 250. בגראנד סלאמים, לשם הדוגמא, פירמידת הניקוד תעבוד כך:
הזוכה יקבל 2,000 נקודות דירוג.
הפיינאליסט – 1,200 נקודות.
שני מפסידי חצאי הגמר – 720 נקודות.
המפסידים ברבעי הגמר – 360 נקודות.
המפסידים בשמיניות הגמר – 180 נקודות.
המפסידים בסיבוב השלישי – 90 נקודות.
המפסידים בסיבוב השני – 45 נקודות.
המפסידים בסיבוב הראשון – 10 נקודות.

– ברמה הבאה, טורנירי מאסטרס 1000, הניקוד הינו יחסי באותה המידה, אלא שעבור כל שלב מקבלים חצי מכמות הנקודות בסלאמים. אותו רעיון הפחתה יחסית חוזרר על עצמו ברמות ה-500 וה-250 (ומכאן יוצא ששם הטורניר מסמל את כמות הניקוד שיספק לזוכה).

– רמת טורנירי ה-ATP הבאה – אחרי אלו שפורטו למעלה – נקראת צ'לנג'ר (Challenger). גם שם המהות היא פחות או יותר זהה, כאשר שם הטורניר מסמל את כמות הנקודות הניתנת לזוכה (ATP Challenger 125 הוא הגדול בסדרה).

– מתחת לסדרת הצ'לנג'ר קיימים טורנירי ITF. הם מעניקים ניקוד ATP מינימלי ביותר (ורק ל-4 השחקנים שהגיעו לחצי הגמר ומעלה). מטרתם היא לסייע לטניסאים מקצוענים בתחילת דרכם לצבור ניסיון ולבצע באופן קל ככל הניתן את המעבר בין טורנירי הנוער לאלו של הבוגרים.

לקריאה נוספת:
מדוייק מה-ATP: האם זהו הדירוג האמיתי שצריך להסתכל עליו?
איך לבחור מחבט טניס? הנה המדריך המושלם לכל הרמות
מהי הסטטיסטיקה שיכולה להבטיח ניצחון במשחק טניס?
איך ועד כמה באמת משפיעים תנאי מזג אוויר על משחק טניס?

מה זה אומר בפועל להרוויח/להפסיד נקודות? תן דוגמא

ניקח כמקרה בוחן את טורנירי הגברים של ווימבלדון ב-2017 ו-2018 ונתמקד בשלושה שחקנים שאין צורך להכיר לאיש: רוג'ר פדרר, רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ'.

ב-2017 פדרר זכה בטורניר והרוויח 2,000 נקודות. נדאל וג'וקוביץ' הודחו במפתיע כבר בשמינית הגמר והרוויחו רק 180 נקודות כל אחד. ערב פתיחת הטורניר ב-2018, כל הנקודות שזכו בהן נמחקו כלא היו. הכל מתחיל מחדש. המשמעות היא שדווקא פדרר – זוכה השנה שעברה – מצא את עצמו בסיטואציה הכי פחות נוחה – כל הישג פרט לזכייה נוספת תביא לאובדן נקודות שלו וייתכן שגם לירידה בדירוג (תלוי מה יעשו שאר המדורגים). לעומת זאת, נדאל וג'וקוביץ' קיבלו צינור חמצן רציני. להם נמחקו רק 180 נקודות כל אחד, וכל שלב שיעברו מעבר לשמינית הגמר יבטיח שיתווסף להם ניקוד נוסף בדירוג העולמי.

מה שקרה בפועל בווימבלדון 2018 משקף את שיטת המקל והגזר שמחזיקה טניסאים כ"קורבנות" של ההצלחה שלהם ומאפשרת לאלו שהצליחו פחות להוכיח שחוסר ההצלחה היה מקרי. פדרר הודח כבר ברבע הגמר מול קווין אנדרסון ואיבד 1,640 נקודות (כמות משמעותית מאוד), נדאל הודח בחצי הגמר ועדיין זכה להוסיף למאזן שלו 540 נקודות כי שיפר את ההישג מאשתקד, ואילו ג'וקוביץ' לקח את כל הקופה – הוא זכה בטורניר, הרוויח 1,820 נקודות, ועל הדרך חזר לטופ-10 העולמי לאחר המשבר הגדול בקריירה. אף אחד לא זכר חסד לפדרר למרות שזכה בעונה החולפת. בדיוק להיפך. הוא נענש פשוט כי לא הצליח לשחזר את ההישג.

"קורבנות של ההישגים שלהם". פדרר וג'וקוביץ'

ובכל זאת – למה הדירוג העולמי כל כך חשוב?

מעבר לאלמנט היוקרה וההסתכלות הנפוצה עליו של עולם הטניס – אוהדים, תקשורת – כמגדיר גדולה של טניסאים ("מדורג 1 בעולם", "שחקן טופ-10" ועוד), הדירוג העולמי הוא קנה המידה שמזכה את השחקנים באפשרות להיכנס לטורנירים שונים ואף להיות מדורגים בהם. דירוג נוח יותר יביא כמעט תמיד הגרלות קלות יותר בסיבובי הפתיחה, אפשרות לשמור על הניקוד, וכמובן שלהרוויח יותר כסף. הדוגמא הכי מובהקת היא הכניסה האוטומטית של 100 הראשונים בדירוג להגרלה הראשית בגראנד סלאמים, ושל 32 הראשונים להפוך למדורגים בהגרלה. עוד דוגמא מעניינת ומוכרת להשפעות הדירוג היא העובדה ש-8 הראשונים בעולם בסיום השנה הם לרוב השחקנים שיופיעו בטורניר גמר הסבב בנובמבר.

רגע, אז מה זה בעצם טורניר גמר הסבב ואיך הוא קשור לדירוג העולמי?

דיברנו קודם לכן על הרמות השונות של טורנירי ה-ATP. בהמשך לכך, טורניר גמר הסבב שמתקיים בכל נובמבר ונודד בין ערים כל מספר שנים (החל מהשנה הבאה ייערך בטורינו, איטליה) ממוקם בהיררכיה, לפחות מבחינת יוקרה, חשיבות ופרמטר ספציפי של ניקוד (מיד פירוט) בין טורנירי המאסטרס 1000 לבין הגראנד סלאמים. בעיני רבים הוא אף נחשב ל"גראנד סלאם החמישי".

לטורניר, שמשוחק בשיטת בתים מוקדמים ובהמשך הצלבה ונוקאאוט, מעפילים 8 טניסאים על פי התחשיב הבא: 7 השחקנים הראשונים בדירוג ה-ATP (נכון לדירוג המתפרסם בשבוע של ה-9 בנובמבר), כשאליהם מתווסף המדורג ה-8 (או במקרים די חריגים בימינו: טניסאי שזכה בגרנד סלאם באותה השנה אך מדורג בין מקומות 8-20). דירוג "המירוץ" שמופיע באופן קבוע באתר ה-ATP לצד הדירוג העולמי הסטנדרטי, למעשה מדרג את הטניסאים שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר לאורך השנה הקלנדרית כדי לתת תמונה לגבי מי צפויים להיכנס לטורניר היוקרתי, כאשר כפי שכבר הסברנו: כאשר עונת הטניס הרגילה מסתיימת, שני הדירוגים מדביקים אחד את השני והופכים זהים.

נקודות הדירוג בטורניר גמר הסבב מחולקות באופן הבא: 200 נקודות על כל ניצחון בשלב הבתים (מתוך 3 משחקים סה"כ), 400 נוספות על הגעה לחצי הגמר ו-500 לפיינאליסט. המשמעות היא ששחקן שיזכה בטורניר ללא הפסד ירוויח 1,500 נקודות. בהתאמה, אם יוכתר אלוף עם הפסד אחד בשלב הבתים, הוא יקבל 1,300, ואם יצליח להניף את הגביע למרות שני הפסדים בבית המוקדם (הישג שאף טניסאי לא רשם עד כה) יקבל 1,100 נקודות. בכל סיטואציה שלא תהיה, זוכה טורניר גמר הסבב יגרוף כמות נקודות שעולה על הכמות שיוכל לקבל בכל טורניר אחר (פרט לזכייה בגראנד סלאם).

הרוויח 1,500 נקודות בטורניר גמר הסבב האחרון. דניל מדבדב

מה קורה במצב של פציעה או היעדרות ארוכה של שחקן מן הסבב?

ב-USA TODAY חזרו לאחרונה לנקודה מעניינת, מעט משעשעת, שתוכל להסביר "שריטה" קטנה שיש לדירוגים העולמיים. היא מגיעה מסבב הנשים אבל יכולה להיות נכונה גם לדירוג הגברים, והנה סיפור המקרה: בינואר 2017 סרינה וויליאמס זכתה באליפות אוסטרליה הפתוחה, ומיד לאחר הטורניר לא שיחקה 13 חודשים רצופים מכיוון שהתברר שהיתה בהריון עם בתה הבכורה. מספר שבועות לאחר שעזבה את הענף הזמנית כמדורגת 1, היא ירדה למקום ה-2, שם החליפה אותה אנג'י קרבר. חודש לאחר מכן, קרבר הפסידה בסיבוב הראשון של טורניר שטוטגרט בו זכתה שנה קודם לכן. אבסורדי ככל שזה יישמע, בשל אובדן הנקודות הרב של הגרמניה, סרינה חזרה למקום ה-1 בעולם ואף החזיקה בו עד ל-14 במאי. כל זה מבלי לחבוט, לרוץ, להתאמן, כשהיא יושבת בבית ומתאוששת מלידה. את אותה שנה סיימה סרינה במקום ה-22 בעולם, ורק לאחר אליפות אוסטרליה 2018 (שערב פתיחתה איבדה 2,000 נקודות) היא הדרדרה לחלוטין בדירוג וצנחה עד למקום ה-491.

אם כך, מהו "דירוג מוגן" ואילו בעיות הוא אמור לפתור?

עבור מקרים מן הסוג הנזכר לעיל – אלו שבהם טניסאי/ת אינם מסוגלים להתחרות בשל פציעה (ובסבב ה-WTA גם בגלל חופשת לידה) – נולד הרעיון של "דירוג מוגן". מטרתו היא לאפשר חזרה הוגנת ככל הניתן לסבב עבור מי שכבר הוכיח ברמת התוצאות מהו מקומו. מעין קליטה רכה לתוך דירוג שכבר ראינו כאן למעלה שלא תמיד משקף כושר נוכחי באופן מוחלט. איך זה קורה בפועל? ובכן, כל שחקן שנעדר מתחרויות למשך תקופת מינימום של 6 חודשים בשל פציעה מורשה להגיש בקשה לקבל הגנת דירוג (Entry protection). באם בקשתו תתקבל, הוא יקבל בעת חזרתו לסבב דירוג המשקף את מיקומו הממוצע במשך 3 החודשים הראשונים שבהם נעדר.

שחקן שקיבל דירוג מוגן יכול לעשות בו שימוש למשך 9 טורנירים בהם נזקק לו כדי להיכנס להגרלה הראשית/מוקדמות או לחילופין למשך 9 חודשים מהרגע בו חזר לשחק (הראשון מבין שני התרחישים שמתממש יקבע). תרחיש נוסף הוא שחקן שנעדר מהסבב לתקופה אפילו ארוכה יותר של למעלה משנה. במקרה כזה, דינו זהה אלא שהמספרים מעט שונים – הוא יכול לעשות שימוש בדירוג למשך 12 טורנירים בהם נזקק לו או למשך 12 חודשים מהרגע בו חזר לשחק.

שני דברים שחשוב מאוד לציין בהקשר הזה:
* אם טניסאי נכנס לטורניר עם וויילד קארד (כרטיס חופשי מהמארגנים, לרוב מסיבות של קידום שחקן מקומי או משיכת שחקנים עם שם גדול), אין לו צורך "לבזבז" את הדירוג המוגן שקיבל על אותו טורניר.

* על פי החוק, הדירוג המוגן לא יסייע לשחקן לקבל דירוג בהגרלה הראשית של טורניר. מטרתו היא נטו לאפשר לטניסאים כניסה לטורנירים שהיו ראויים לשחק בהם טרם ההיעדרות, אבל במקביל לא לקחת משחקן פעיל אחר את האפשרות להיות מדורג ולקבל הגרלה נוחה.

נשארה במקום ה-1 בעולם, למרות פציעה ממושכת. סרינה

מהן החולשות של דירוג הטניס העולמי?

1) בראש ובראשונה, דירוג ה-ATP לא מתחשב בזהות היריב מולו שיחקת. אתה יכול להיות שחקן צעיר שמדהים את העולם ומדיח את נובאק ג'וקוביץ' בסיבוב הראשון של גראנד סלאם, ועדיין תזכה ב-45 נקודות דירוג בלבד. לא ממש הגיוני, ולא תמיד הוגן.

2) דירוג הטניס העולמי מתחשב בתוצאות של טניסאים/יות אך ורק במהלך השנה האחרונה. אין כאן בחינה של ספורטאי לאורך זמן שתייצר מסד נתונים עבה יותר ותספק לו את הדירוג הראוי ולנו את המדד הנכון ביותר.

3) הדירוג לא מכניס לחישוב בדרך כלשהי את עניין השוני בין המשטחים. כמות משחקים שונה משוחקת לאורך השנה על מגרשים קשים, על חימר, על דשא ואפילו באולמות, אבל פרט לטורניר ווימבלדון (שכן עושה שימוש בפורמולה אשר נותנת משקל להישגים על דשא), בדירוג הטניס העולמי אין שום משקל לעניין.

4) בשל אופי השיטה והנהלים, לפציעות יש השפעה מוזרה על הדירוגים. מקרה סרינה-קרבר שתואר למעלה הוא דוגמא טובה לנושא.

5) בדירוגים הרשמיים אין דרישת קדם כלשהי לעלייה למקום ה-1 בעולם. מרסלו ריוס וקרולין ווז'ניאקי (עד שזכתה באוסטרליה) הם רק שתי דוגמאות לשחקנים שתפסו את פסגת הדירוג מבלי להשיג את אחד מ-4 התארים החשובים בספורט.

***

שיטה אלטרנטיבית בה עושים שימוש הרבה אתרים מקצועיים בתחום הטניס נקראת דירוג ELO. היא פותרת כמעט את כל החולשות של דירוגי ה-ATP וה-WTA, ואתם מוזמנים לקרוא עליה כאן.

דירוג הטניס העולמי לגברים
דירוג הטניס העולמי לנשים

***