עם 15 ניצחונות סה"כ על פדרר, נדאל וג'וקוביץ', ה-6:7, 6:7 של דומיניק תים על רפא בלונדון הוא רק עוד עדות למעמד הנוכחי שלו בסבב: לא עוד יריב שרק מותח, שורט ומציק ל-3 הגדולים, אלא העקבי ביותר מבין החבורה הרודפת, עילוי מנטלי, וזה שעשוי להחליף אותם גם מבלי לחכות שיפרשו
***
לקראת סוף המשחק הבאמת נפלא בין דומיניק תים לרפאל נדאל אמש, שדר המשחק האמריקני פנה לפרשן פול אנאקון ושאל אותו אם ניתן לכנות היום את האוסטרי "The best of the rest", כשהוא מכוון כמובן ל-3 הגדולים שעל פיהם יישק דבר בטניס העולמי כבר למעלה מ-15 שנים במצטבר. המהירות בה אנאקון השיב שהוא לא חושב שיש למישהו בכלל ספק בעניין הזה, היא אולי שיקוף מצוין למעמד של תים היום בסבב. אלא שבמובנים לא מעטים היא אפילו עושה לו עוול. כי נכון לנובמבר 2020, דומיניק תים הוא ככל הנראה לא רק הטוב והעקבי מבין הרודפים, אלא גם האחד שהנגיסות שלו בגלימות של פדרר, נדאל וג'וקוביץ' הן כבר מזמן עניין שבשגרה. היריב האחד שאיש לא ייפול מהכסא אם ינצח – לא יתיש, יעקוץ, יקיז דם או יילחם עד חורמה – ינצח, אותם. גם בסלאמים, וגם על משטחים קשים.
למעשה, נדאל שהפסיד לתים בפעם ה-6 בקריירה, הוא אולי העד האמין ביותר להסביר מקרוב את ההתקדמות שעשה האוסטרי כי את מרביתה חווה על בשרו. ב-2018 רפא עוד הביס את תים בקלות בגמר בצרפת, אבל מה קרה מאז? הספרדי נסחט עד דק ברבע הגמר בארה"ב לפני שחילץ 2:3 מולו בשובר שיוויון בסט החמישי (במשחק שעלה לו ככל הנראה בפרישה מחצי הגמר). שנה לאחר מכן גבר עליו שוב בגמר תחרותי הרבה יותר ברולאן גארוס, אבל גם הפסיד לו על חימר בברצלונה. ובאוסטרליה השנה היוצרות כבר התהפכו ותים היה עם ידו על העליונה. ואלו לא רק התוצאות אלא הדרך לשם. רק לאחרונה אמר האוסטרי שהוא חייב ללמוד מג'וקוביץ' – משחקני הטיי ברייק הטובים בהיסטוריה – כיצד לזכות בהם, והנה היום הוא השלים 5 שוברי שיויון רצופים בהם גבר על נדאל. כאילו ללמדנו הצופים מהצד שהפער מהביג-3 מצטמצם לא רק בטניס, אלא גם בראש.
הסט היה שייך למגישים, הטיי ברייק למחזירים
המצ'אפ בין נדאל לתים הוא לפרקים ממגנט. ישנה אמונה רווחת שסגנונות מנוגדים מייצרים את הראש בראש הכי מסעיר, אבל בין תים לנדאל ישנם דווקא לא מעט קווי דמיון: שני אמני כיסוי מגרש שמאוד מאוד אוהבים לשלוט ולהכתיב קצב באמצעות הפורהאנד הנהדר שלהם אך במקביל מחזיקים בחבטת גב יד טובה מאוד שיכולה לשבש תבניות קו אחורי של היריב; שני ריטרנרים מצויינים שמסוגלים ואוהבים להחזיר עמוק ממיקומים מאוד רחוקים במגרש; שני אתלטי על עם משחק הגנה שלא מתחשב במצבי אי שיווי משקל ובלחץ זמן, ונעשה לא פעם מעמידות פתוחות ותוך כדי ייצור הנפות מלאות. מבין הללו, השניים האחרונים – האתלטיות וההגנה – הם שהופכים ככל הנראה את המפגשים ביניהם לצפייה מענגת. הם גם אלו שעוזרים לייצר מאבקים כל כך צמודים בזמן האחרון.
הסט הראשון אמש היה כולו בנייה עקבית ומדורגת של קליימקס, בעיקר בגלל הקונטראסט העצום בין כל מה שקרה עד לטיי ברייק ומה שאירע מהרגע שהחל. זה לא שלא היו ראלים חיים עד ל-6:6, בהחלט היו, וכמה מהם היו מופת של ניצול חבטה שלישית ומעברי הגנה-התקפה ופתיחת מגרש שהורגלנו אליהם מתים ונדאל. ובכל זאת, הסט הזה אופיין בדומיננטיות של המגיש, עד כדי כך שאף אחד מהשניים כלל לא השיג אפשרות שבירה אחת עד ל-6:6. ואז, כאמור, הגיע שובר השיוויון, ובפנדלים כמו בפנדלים – לכו תדעו לאן זה יילך. בסופה של מערכה בה הסרב היה המלך, ב-11 מ-16 הנקודות ששוחקו בטיי (כמעט 70%) זכה המחזיר. נתון מדהים. תים כידוע היה זה נשאר לעמוד אחרון, ועוד אחרי שהציל 2 סט פוינטס. כמה זה היה חשוב? ובכן, הנה נתון: ב-13 מ-14 המפגשים הקודמים בין נדאל לתים, מנצח המשחק היה מי שלקח את הסט הראשון. לשמחתו של האוסטרי, הסטטיסטיקה הזו לא השתנתה אמש.
האחד שלא צריך לחכות עד שפדרר, נדאל וג'וקוביץ' יפרשו
כאילו כדי להמשיך בטרנד ההפוך על הפוך, נקודת השבירה הראשונה במשחק הגיעה כבר בגיים הראשון של המערכה השניה, ולטובת רפא. הוא דווקא לא ניצל אותה ועבד קשה מאוד כדי לשבור ל-3:4 ולסדר לעצמו נתיב נפלא לזכייה בסט. אבל גם פה, האוסטרי הראה למלך ה"לשבור מיד אחרי שנשבר", שיש לו תחרות אמיתית על התואר. תים שבר מיד ל-4:4 עם נקודה שלולא נדרשה כרונולוגיה בסיכומי משחקים, היתה בהחלט ראויה לפתוח את התקציר, ומיד שמר שוב. למשחקון הבא קראו בשידור "מעשה הודיני של רפא" שנחלץ מ-40:0 והציל שלוש נקודות משחק. אבל גם אם הרשת עזרה קצת באחת הנקודות, רפא לא עשה הודיני אלא פשוט היה רפא. לוחם, אמיץ, לא מוותר אף פעם. ואם אנחנו הרווחנו מזה עוד טיי ברייק, אז מה אכפת לנו..?
דיברנו על ההגנה תוך כדי תנועה של שני השחקנים. על היכולת לייצר הנפות מלאות ממצבי לחץ ולחבוט כדורים חזקים מעמדות כמעט בלתי אפשריות. במצב של 3:3 בטיי, תים ייצר בקהאנד כזה לאורך הקו (שאגב הזכיר מאוד את חבטת ההעברה של פדרר במאצ'פוינט של נדאל בשובר שיוויון בגמר ווימבלדון ההיסטורי ב-2008). עוד חבטת גב יד אחת, הפעם כזו שנחבטה בשיווי משקל מלא, הביאה לאוסטרי 3:5, ופורהאנד אינסייד אין קלאסי לקח אותו לסף קו הסיום. את המאצ'פוינט הרביעי הוא כבר לא פיספס. הידיים הורמו למעלה באושר וללא גרם של התרסה כי הרי זה בדיוק דומיניק תים. צנוע והגון, מכבד את היריב ואת הספורט. ואת המתנה האמיתית הוא קיבל כמה שעות לאחר מכן כשגילה שהמקום שלו בחצי הגמר בלונדון מובטח שוב. ובצדק.
***
שבעה שחקנים בלבד ניצחו את נדאל 6 פעמים ומעלה בקריירה. שניים מהם חברים יחד איתו במועדון 3 הגדולים, שניים נוספים הצליחו לזכות בסלאמים בעידן המשוגע הזה (מארי ב-3, דל פוטרו ב-1). החל מאמש, דומיניק תים הוא חבר ברשימה הזו. ואם לוקחים בחשבון את העובדה שרק לפני כחודשיים וחצי חגג 27 ועשרה ימים לאחר מכן הניף בעצמו את הגביע בארה"ב, קשה שלא להאמין שלא נשמע בקרוב על עוד רשימות מהסגנון הזה שיקבלו אותו כחבר. בטח אחרי שרוג'ר, רפא ונובאק לא יהיו פה. אבל ייתכן שעוד הרבה לפני.