האוסטרי נלחם, שורט ומגרד ניצחונות כדי לחזור למקומות אליהם הוא ראוי. על הדרך הוא פותח לנו חלון להבין את הקושי העצום שחווה טניסאי על לאחר איבוד מעמדו בג'ונגל הנקרא הסבב העולמי. מחשבות לאחר צפייה בתים בטורניר Watergen
***
המסך הגדול במרומי האולם מקרין כיתובים ביוגרפיים על דומיניק תים בעוד זה עולה למגרש המרכזי בטורניר ב-ATP בתל אביב. אחד מזכיר את סה"כ כספי הזכייה של האוסטרי בקריירה – כמעט 30 מיליון דולרים מאז הפך למקצוען ב-2011. האחרים מציינים את זכייתו בטורניר גרנד סלאם אחד, היותו פיינליסט בעוד שלושה, ואת דירוג השיא שלו בעולם (3). לזה ניתן להוסיף שתי עליות לגמר ה-ATP פיינלס, זכייה בטורניר מאסטרס 1000 ואת הנתון הלא פחות מרשים מכל האחרים שהובאו כאן – השחקן הפעיל היחידי, לצד אנדי מארי, שניצח לפחות 5 פעמים את רוג'ר פדרר, נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נדאל.
- פרוייקט "רוג'ר פדרר – מאז ולתמיד" -יראה אור בשבועות הקרובים.
- לקריאת חלקו הראשון של הפרוייקט
- חלקו השני של הפרויקט פורסם בוואלה! ספורטבלינק הבא
- לפידבקים, הערות ושאלות בנוגע לפרוייקט: mytennis360@gmail.com
עכשיו הוא כאן. בתל אביב, בטורניר ATP250, כחלק מתהליך קאמבק מפרך מנטלי ופיזי, במטרה להתאושש מפציעה בפרק כף היד. המחיר שגבתה ממנו הפציעה היה עצום. הוא הידרדר למקום ה-352 בעולם, לא טעם ניצחון במשך 14 חודשים, ורק לאחרונה הוא לאט לאט חוזר לעצמו – ללא דירוג גבוה שמאפשר לו מלכתחילה מסלול שיבה נוח, ומול יריבים שלא מתכוונים לעשות לו את החיים קלים לרגע. ובכל זאת, גרף עלייה כלשהו הניף ראשו, ולהתמודדות מול לאסלו ז'רה הסרבי הוא מגיע עם 14 נצחונות ב-21 המשחקים האחרונים.
מה שהשתנה אצל דומיניק תים. ומה שלא
מצפייה מקרוב בתים – וצפייה מקרוב זה משהו שהמגרש המרכזי במתחם האקספו בהחלט מאפשר לך – ניתן להבחין בראש ובראשונה בשינוי כלשהו בחבטת כף היד. היינו רגילים להנפות הגדולות של האוסטרי, אלה שמייצרות את אחד מהפורהאנדים הכי כבדים, חזקים ועתירי ספין, בסבב. החבטה הזו, שאימללה הרבה יריבים, נראית כעת כאילו עברה הליך קיצור כזה או אחר, שהוביל להנפה אחורית קומפקטית יותר. האם יש קשר לפציעה ולרצון להוריד עומס מהפרק? בהחלט נשמע סביר.
מה עוד? לפחות בסט הראשון, קשה היה להתרשם מדומיניק תים כי הוא לא היה נראה כל כך כמו דומיניק תים. קבלת ההחלטות, ובפרט השימוש התכוף בסלייסים ובדרופ שוטים, לא סייעה לו להיכנס למשחק. החבטה השלישית שלו לא הענישה מספיק, ומעל לכל היה עניין ההחזרות. זה לא שתים לא יודע להחזיר ממיקומים עמוקים (בהם בחר לעמוד ואותם שינה בהמשך), אבל נראה היה שהוא לא מוצא את עצמו מול ההגשות הראשונות של ז'רה (21% הצלחה בלבד). 15 טעויות בלתי מחוייבות היו לאוסטרי בסט שנגמר בפער שבירה לסרבי אבל הרגיש הרבה יותר. אולי בגלל הציפיות, שמה לעשות, תמיד יהיו שם כאשר מדובר בזוכה גראנד סלאם בעברו.
ועדיין, כיף לצפות בו, בתים. גם ללא שום קשר לטניס. מדבדב, ציציפאס, זברב – כל אחד משלוש הרודפים האחרים אחרי הטריו המיתולוגי ששלט/שולט בטניס העולמי, עשוי לעורר אנטגוניזם במידה כזו או אחרת אצל הקהל. לא תים. הוא כן יכעס על עצמו, יתרגז, יפגין תסכול, אבל הכל נעשה באופן מאופק, אוסטרי ולא מופנה אף פעם כנגד היריב. בשבוע בו רוג'ר פדרר שם סוף רשמי לקריירה שלו, קל להיזכר כמה התאהבות בספורטאים מן הזן הזה, היא טבעית.
ככל שחלף הזמן, אפשר היה לראות נגיעות של השחקן שתים היה. ואולי עוד יהיה
קצת כמו עונת 2022 של תים, גם המשחק התחיל לתפוס כיוון חיובי יותר ככל שעבר הזמן. הוא איבד יתרון שבירה עם טעות בלתי מחוייבת בסט השני, אבל טיי ברייק יציב שלו, ושתי טעויות קריטיות של ז'רה, הביאו לו את המערכה. ההחזרות המשיכו לא לעבוד טוב על ההגשה הראשונה של הסרבי, אבל הפעם האוסטרי הסתער על כל הגשה שניה של ז'רה והעניש (זכה ב-10מתוך 13 נקודות כאלו).
ואז הגיעה המערכה השלישית. ואם ניקולאס מאסו שישב מתוח ביציע, רוצה לשאוב עידוד מההתקדמות של חניכו – בטח לפני מפגש עם מארין צ'יליץ' שנמצא בתקופה מצויינת – זה הסט שיכול להעלות חיוך על פניו. לא, זה עדיין לא היה תים שאך לא מזמן נראה היה הטניסאי שהכי קרוב לפרוץ את מועדון הביג 3 הסגור, אבל זה כן היה תים אחר. פחות מתוח ויותר משוחרר, יותר מחוייב יותר לבחירות שלו ולחבטות שלו, בין אם ייכנסו או לא.
בין אם נאלץ להגן ממעמקי הבייסליין או שהיה קרוב אליו ותקף, האוסטרי שיחק את המשחק שלו. הוא הפחית ב-50% את כמות העליות שלו לרשת, נשאר בקו האחורי המוכר, הטוב והאהוב, הציג יחס ווינרים-טעויות בלתי מחוייבות טוב (4-7), והלחיץ את ז'רה – במיוחד במשחקון בו השיג את השבירה אחרי 6 ניסיונות. גם ההגשות היו סופר יעילות, ועם זכייה ב-80% מהנקודות על הסרב הראשון ו-63% על השני, תים לא יפסיד הרבה משחקים. גם בעתיד.
הטיפוס למעלה נראה קשה יותר מהישארות על הפסגה
"הדבר הכי חשוב הוא להילחם ולגרד משחקים כמו היום", הוא אמר במסע"ת בסיום ובמילותיו הבאות, בין השורות, אפשר למצוא סיפור כללי יותר. סיפורו של כל טניסאי תחרותי שמאבד בעל כורחו, לפתע ובגלל סיבות שלא תמיד תלויות בו, את המעמד בג'ונגל הנקרא הסבב העולמי: "דברים קשים יותר כשאתה מחוץ לטופ 100. אתה צריך כל ניצחון וכל נקודה אפשרית, וזה מוסיף המון לחץ למשחק שלי – משהו שלא היה לי בעבר, כי כשאתה טופ-10 הניצחונות באים באופן אוטומטי".
נקודת ציון משמעותית אחת שתים ציין בעצמו היא הפיכת המאזן שלו לחיובי, לראשונה מאז תחילת 2022 אותה פתח עם 7 הפסדים. במובן הזה, תל אביב היא עוד תחנה בדרך הארוכה שמחכה לו בדרך חזרה לפסגה. אם יגיע לשם שוב, הוא יראה כמה פרצופים חדשים ולא רק את אלו של השלישייה הנצחית. ואם מישהו ראוי לקבל צ'אנס גם נגד היורשים, זה הוא.
לקריאה נוספת:
מה שמפחיד בקרלוס אלקראס זה שהוא רק הולך ומשתפר
הברומטר האמיתי: על הבקהאנד של רוג'ר פדרר
מהי הסטטיסטיקה שיכולה להבטיח ניצחון במשחק טניס?
"מייחסים חשיבות לקלאץ' ולצ'וקינג, אבל בטניס זה כמעט לא קיים"
אז איך ועד כמה באמת משפיעים תנאים על משחק טניס?
איך לבחור מחבט טניס: המדריך המושלם לכל הרמות