הההתחלה המאוחרת בטניס, ההחלטה לוותר כמעט לחלוטין על טורנירי נוער, ורצף ההישגים הייחודי שהפך אותו עוד לפני גיל 20 לאחד הטניסאים המרתקים בסבב: הכל על "הפרא האציל" האיטלקי, סגנון המשחק הייחודי שלו, והעתיד הוורוד שלפניו. וגם: באיזו קטגוריה סטטיסטית הדמיון בינו לבין אליל ילדותו, רוג'ר פדרר, בולט בענק?
***
סוף דצמבר-תחילת ינואר. פגרה. עולם הטניס כולו מתמקד בשברי הודעות חדשותיות בנוגע לשינויים בטורנירים בשנה הקלנדרית החדשה, וידאוים של שחקנים ושחקניות מאחלים חג מולד שמח לעוקבים שלהם או בתיעוד שלהם קורעים את עצמם באימוני כושר סיזיפיים בים לקראת עוד עונה מפרכת. בחלון זמן כמו זה אנשי אתר ה-ATP, בדיוק כמו צוותי העריכה של כל אתר טניס חדשותי אחר, מגרדים את הראש ומחפשים תוכן. אלו בדיוק הנסיבות שמובילות לכתבות כמו זו שעלתה שם לאחרונה וסקרה את "קווי העלילה שיש לעקוב אחריהם ב-2021". אחד מהם – השישי מבין עשרה אם לדייק – הוא זה שתהה: "כמה גבוה יאניק סינר יטפס השנה?".
תשובה נחרצת לשאלה הזו אין לאיש כרגע אבל ככל שזה תלוי באיטלקי – הוא כבר סיפק מספיק קסם ומספיק תוצאות כדי להרגיש כמו משהו שעשוי להתפוצץ השנה בענק, ובצורה בלתי נשכחת. דרך אחת להביט על הסיפור הנהדר שנקרא יאניק סינר היא דרך מה שהוא כבר כן השיג: אפשר, למשל, להבליט את העובדה שבגיל 19.5 הוא השחקן הצעיר ביותר בטופ 100, להזכיר שזכה באליפות הנקסט ג'ן ב-2019, לדבר על זינוק 41 המקומות שלו בדירוג העולמי ב-2020 או להריץ שוב את מפגש רבע הגמר שלו מול רפאל נדאל ברולאן גארוס האחרון – משחק בו היה נראה לפרקים עדיף על עילוי החימר העצום בכל הזמנים. ויש עוד דרך: להוסיף את מה שאנחנו כבר כן יודעים על סינר לסיפור ההתפתחות המאוד לא רגיל שלו.
החלטה דרמטית, שכר לימוד כואב, ומשם התפוצצות. הדרך לפריצה של יאניק סינר
"מרוקי נטול ניצחונות לאלוף עולם תוך שנתיים". זה שמו של אחד הוידאוים שרצים ביוטיוב וסוקרים את הפריצה של סינר לתודעה הרחבה של עולם הטניס. במשך כ-11 דקות מוצגים בו כל המרכיבים לסיפור סינדרלה שעוד ימלא במהלך הקריירה של האיטלקי המון עמודי עיתון, ואולי גם יוליד דוקומנטרי מרתק ביום מן הימים. למי שלא מכיר, ואם לתמצת – כילד שנולד בצפון איטליה למרגלות האלפים, סינר החל את דרכו הספורטיבית כגולש סקי, וגם שם הצטיין (היה השני בטיבו בקטגוריית הגיל שלו ב-2012). באותן השנים טניס היה עבורו תחביב, ספורט שהעסיק אותו פעמיים בשבוע, ולפעמים גם לא זה. ההחלטה לשים את הצ'יפים על הספורט הלבן הגיעה רק לאחר שריקרדו פיאטי (מאמן טניס מפורסם שעבד בין היתר עם נובאק ג'וקוביץ'), "נדלק" עליו וביקש שיגיע לאקדמיה שלו. רק שם, רק בגיל 13, סינר בכלל החל באימוני טניס פורמליים.
למי שמכיר את הענף ואת מסלול הגדילה של טניסאים צעירים, אין צורך להסביר עד כמה מדובר בגיל מאוחר. ומי שלא מכיר – רק שייכנס למרכז טניס פה בסביבה באמצ"ש, ואז שוב בסופ"שים, ויצפה בכמות הילדים/נערים התחרותיים שמתאמנים בלי הפסקה ואז נאבקים זה בזה בטורנירים ברחבי הארץ. רובם ככולם, סביר שהחזיקו מחבט לראשונה בחייהם עד לגיל 6 והחלו להתאמן באופן רציני לא הרבה לאחר מכן. אך כאמור, לא סינר. וכאילו שחסרים אלמנטים לא רגילים בסיפור שלו, הנה עוד אחד: בגיל 14 החליט סינר בעצת פיאטי לוותר כמעט לחלוטין על תחרויות נוער. במקום לפגוש יריבים בגילו וברמתו, עם פיזיות דומה ויכולות טקטיות ומנטליות דומות, האיטלקי התמקד ברישום לטורנירי פיוצ'רים ובמפגשים מול שחקנים בוגרים יותר, שכבר מחזיקים בדירוג מקצועני נמוך (או שואפים להשיג אותו).
זה לקח שנתיים שלמות של שכר לימוד כואב. סינר הפסיד והפסיד, אבל לא עשה פרסה ולא חזר לטורנירי נוער. גם לא כדי לצבור מעט ביטחון לפני השיבה למגרש של הגדולים. בשלהי ינואר 2018, כשהוא בן 16.5 בלבד, הגיע הפרס הראשון על ההתמדה. אריאן גובאס היה שמו של הטניסאי שעוד יזכה לאיזכור בערך הויקיפדיה של סינר כיריב הראשון שהפסיד לו בהגרלה ראשית בטורניר מקצועני. הניצחון הזה בפיוצ'ר עלום בשארם א שייח' סידר לסינר דירוג עולמי לראשונה בקריירה (מקום 1,592), ובזכות הפריחה המדהימה של הטניס האיטלקי טורנירים בארץ המגף עזרו לו להתקדם בעקביות עוד ועוד בדירוג.
ניצחון ראשון בטורניר מאסטרס 1000 והעפלה לראשונה בקריירה להגרלה ראשית של סלאם (ארה"ב 2019) היו רק הקדמה לזכייה בטורניר הנקסט ג'ן ששמה זרקור ראשון על סינר. זרקור שהאור הבוקע ממנו הפך רק חזק יותר ויותר לאחר הריצה המדהימה שלו לרבע הגמר השנה בצרפת והקרב (ההרבה פחות חד צדדי ממה שמספרת התוצאה הסופית) מול נדאל. "יש המון דוגמאות לשחקנים שסומנו בגיל 18 ולא מימשו את הפוטנציאל. זה לא יהיה המקרה עם יאניק", אמר רפא על סינר לאחר המשחק. מילים שתופסות אקסטרה משמעות כשנזכרים בכך שהספרדי בחר בסינר להיות יריב האימונים שלו בשבועות הבידוד שלפני אליפות אוסטרליה.
לקריאה נוספת
היום שאחרי מחר: איך ייראה הטניס בלי פדרר, נדאל וג’וקוביץ’?
הברומטר האמיתי: על הבקהאנד של רוג’ר פדרר
פדרר, נדאל וג'וקוביץ' בדרך לנצח עוד קרב היסטורי
תהיתם איך באמת משפיעים תנאים על משחק טניס?
הפריצה לתודעה החלה שם: סינר בטורניר הנקסט ג'ן (הדוקו הרשמי)
פרא אציל עם שלווה של קרחון: על הסגנון של יאניק סינר
"שחקן שאוהב לנצח נקודות בעצמו, ולא לחכות לטעויות של היריב". כך הגדיר פיאטי את סינר, כאשר נשאל על מי שכבר עכשיו ראוי להיחשב כאחד החניכים המוכשרים ביותר שאימן מאז ומעולם. ובאמת, לא צריך יותר מוידאו של חמש דקות כדי להבין עד כמה התיאור מדוייק. שני דברים בולטים מצפייה ראשונית בסינר: האחד הוא המיקום המועדף עליו במגרש, שמתחבר נהדר עם ההגדרה של פיאטי. בתוך הראלים, ולעיתים גם בריטרן, האיטלקי אוהב לעמוד בתוך המגרש – על הבייסליין ואף פנימה מכך. ליזום, להזיז את היריב. משם, היכולת שלו לקחת מוקדם את הכדורים גם בפורהאנד וגם בבקהאנד, ובעיקר לייצר זוויות שגוררות את היריב מלכתחילה למגננה, הופכות אותו למה שהוא – טניסאי שכופה את הסגנון שלו ומכתיב סדר יום, עד שמישהו יקבע לו אחרת.
ויש, כאמור עוד עניין. כי יש לנסות להיות התקפי, להסתכן, לשחק על הקווים ולקוות לא לטעות יותר מדי. ויש את סינר, שיודע ויכול להרחיק את היריבים שלו מקו הבסיס באמצעות עוצמת חבטה טהורה. אולי זו העובדה שפגש מגיל 14 יריבים שחובטים חזק ממנו ונאלץ לעמוד בקצב, אולי זו הפיזיות, אבל את הפצצות שהאיטלקי מוציא מהמחבט שלו העין מתקשה לפספס. ובמקרה הזה גם האוזן.
ואם כבר מבחן העין, נקודה סגנונית אחרונה ששווה לשים אליה לב עם סינר היא עניין האסתטיקה. בטניס אוהבים לדבר הרבה על "Easy power". זה מונח שגור בפי מאמנים, פרשנים, אפילו אתרים למכירת ציוד. ויאניק סינר הוא בלא מעט מובנים ההתגלמות השלמה שלו. הקונטראסט בין העוצמות שהוא מפיק לעומת המאמץ הכאילו לא קיים שהחבטות דורשות מהגוף שלו הוא כמעט בלתי נתפס. כמות האלמנטים הטכניים שכרוכים ביצירת עוצמה בטניס היא רבה – מהרגליים, דרך האגן והכתפיים ועד לפרק היד ולמהירות ראש המחבט. אצל סינר ההרמוניה ביניהם נראית מושלמת, שלווה. היכולת שלו להתייצב, להכות בשיווי משקל מוחלט וכשהראש כמעט שלא זז, היא לא פחות ממהפנטת. בטח כשלוקחים בחשבון שאל היריבים מן העבר השני לא מגיעים כדורים אלא טילי שיוט מונחים.
והרי, לכל הגדולים באמת יש אפיון: הדאייה הלא מאומצת של פדרר, האלסטיות של ג'וקוביץ', הברוטליות של רפא. לידם, עדיין בקטן, יש את יאניק סינר – פרא אציל, שמשאיר אותך בפה פעור קודם בגלל הטניס העוצמתי-אלגנטי שלו, ואז עוד קצת בגלל קור הרוח שמתאים יותר לווטרנים למודי צלקות ולא לילד בן 19.
הראש לא זז, הגוף יציב כמו סלע, ומהמחבט יוצאות פצצות. סינר בפעולה
הבקהאנד מפלצתי, ההחזרות בטופ העולמי: גם המספרים של סינר נראים מבטיחים
בכל הנוגע לבאלאנס שבין חבטות הקרקע בצד ההתקפי, צפייה בסינר לא מולידה מסקנות שונות משחקנים אחרים. כמו 90% אחוזים מהטניסאים הגברים בסבב, גם לסינר קל ונוח יותר לתקוף באמצעות הפורהאנד. אלא שלעומת רבים אחרים, עם הבקהאנד שלו אף אחד לא ירצה להתעסק לאורך זמן. באיזור השחקן שלו באתר ה-ATP, סינר עצמו מספר שהחבטה האהובה עליו היא גב היד, אבל אפשר גם לקלוע לדעת גדולים ולהקשיב למי שבדיוק באותו שאלון מוגדר כאליל הילדות של האיטלקי. "בעבר ידעת שליריב שלך יש נשק עיקרי אחד, שאם תחבוט לפורהאנד שלו תקבל חזרה כדור מסוג מסויים ואחר אם תחבוט לבקהאנד שלו. אצל יאניק זה לא קיים", סיפר-העיד רוג'ר פדרר. "העוצמה שלו זהה לחלוטין בשני הצדדים. זה נשק נהדר שהוא יצטרך ללמוד למנן עם הזמן".
ופדרר צודק, לפחות אם מביטים על הנתונים. לסינר, על פי רישומי ה-ATP מהשנים 2018-2020, יש את אחת מחבטות גב היד הכי קטלניות בסבב בכל הקשור לכוח אש. אולי אפילו הקטלנית מכולן. העוצמה הממוצעת שלה עומדת על 111 קמ"ש (מקום 5 בסבב), וכשמוסיפים לכך את כמות הספין שהוא שם עליה – קטגוריה בה הוא מדורג ראשון בסבב עם נתון של 1858 סיבובים לדקה (rpm) – מתקבלת תמונה של חבטה סופר כבדה שלאף יריב לא יהיה קל להתלבש עליה. מי שרוצה – מוזמן רק לנסות.
מי שכבר ניסו, אגב, היו היריבים של סינר בטורניר הנקסט ג'ן בו זכה. זה נגמר עם בקהאנד בעוצמה ממוצעת של 121 קמ"ש לאורך הטורניר, כאשר רבע מחבטות גב היד של האיטלקי אף נחבטו מתוך המגרש, הרבה לפני הבייסליין, וחזרו במהירות בלתי נתפסת אל העבר השני. שחקן שאוהב לזכות בנקודות, ולא לחכות לטעויות של היריב, כבר אמרנו.
לא חבטה להתעסק איתה. הבקהאנד הקטלני של סינר בפעולה
פרמטר נוסף סופר משמעותי בטניס שבו סינר בולט כבר עכשיו הוא ההחזרות – אלו שבמידה שמבוצעות באופן יעיל מאפשרות לו להתמקם כבר בתחילת הנקודה בדיוק היכן שהוא אוהב. ה-Return rating הוא מדד שמשקלל מספר קטגוריות שמעידות כולן יחד על איכות ההחזרה של שחקנים. שם – עוד לפני שחגג 20 – סינר ממוקם במקום ה-8 לאורך 2020. אחרי מחזירי על כמו נדאל, ג'וקוביץ' ומדבדב, אבל לפני מחזירים נפלאים בזכות עצמם כמו זברב, תים ורובלב.
ואם כר ההשוואה הכי איכותי ודומה בסגנון הוא ריטרנר אגרסיבי כמו רוג'ר פדרר, שימו לב כאן למטה עד כמה הסטטיסטיקות של סינר העונה מזכירות את ממוצעי הקריירה של השוייצרי. ולכו תדעו – אם סינר יצליח להשיג בהמשך הקריירה גם משהו ממשחק הרשת, הסלייס ויעילות ההגשה של פדרר, השמיים באמת יהיו הגבול עבורו.
אחוז זכייה בנקודות החזרה על סרב ראשון: פדרר – 33%, סינר – 32.5%
אחוז זכייה בנקודות החזרה על סרב שני: פדרר – 51%, סינר – 50.9%
אחוז משחקוני החזרה שזכה בהם: פדרר – 27%, סינר – 26.6%
אחוז המרה של נקודות שבירה: פדרר – 41%, סינר – 42.4%
מה צופן העתיד ליאניק סינר?
מאמר שפורסם כאן באתר לא מזמן סקר את תמונת הסיום של שנת 2020 וסיפק מבט קדימה לעבר 2021 לפי תחזית ELO (דירוג מדוייק ומשקף יותר מזה של ה-ATP, עליו מומלץ לקרוא כאן). לפי ELO, סינר סיים את השנה לא כשחקן ה-37 בטיבו בעולם, אלא ה-8. ההיגיון אומר שהאמת נמצאת בין לבין, אבל ELO נודע ביכולת שלו לבחון כושר נוכחי באופן נהדר וגם לחזות היטב מגמות עתידיות. סינר, שתוך פחות מ-3 שנים הפך משחקן נטול דירוג עולמי לאחד הפרוספקטים החמים בסבב; שתוך שנה זכה בתואר הנקסט ג'ן, טיפס להגרלה ראשית בסלאם והגיע לרבע הגמר במייג'ור אחר; ושקינח את 2020 עם תואר ATP ראשון, מקבל כאן המון כבוד, ויחד איתו גם כמה קילוגרמים טובים של חובת הוכחה היישר על הכתפיים.
מצד שני, קטן על מישהו שכבר בגיל 14 שיחק מול מקצוענים בוגרים לא?
כרוניקה של התפוצצות: גרף ההתקדמות הנהדר של יאניק סינר
2013
מוותר על קריירה תחרותית פוטנציאלית כגולש סקי ומתמקד באימוני טניס באקדמיה של ריקארדו פיאטי.
2015
מוותר כמעט לחלוטין על טורנירי נוער ומתחיל לשחק בפיוצ'רים, מול שחקנים בוגרים עם דירוג עולמי.
2018
פברואר – מנצח משחק ראשון בהגרלה ראשית בפיוצ'ר בשארם א שייח' וזוכה לדירוג מקצועני לראשונה בקריירה (מקום 1,592).
נובמבר – מפסיד ב-3 סטים בצ'לנג'ר באנדריה, איטליה, לאיליה מרצ'נקו האוקראיני שהיה בשיאו שחקן טופ 50.
2019
פברואר – זוכה לראשונה בטורניר צ'לנג'ר, בברגאמו, ומזנק 222 מקומות בדירוג, למקום ה-324.
פברואר – אפריל – אחרי זכייה ב-3 טורנירים ברצף, מפסיד לקרלוס אלקארז הספרדי באליקנטה (יריבות שעשויה להפוך לאחת הגדולות בטניס העולמי בשנים הקרובות).
מאי – לעיני הקהל הביתי, מקבל וויילד קארד לטורניר רומא (מאסטרס 1000). מנצח את סטיב ג'ונסון בסיבוב הראשון אחרי קאמבק גדול, ומודח בהמשך על ידי סטפנוס ציציפאס.
אוגוסט – עולה מהמוקדמות להגרלה הראשית ב-US OPEN ומפסיד לסטן וואורינקה אחרי 4 מערכות צמודות.
אוקטובר – משיג ניצחון באנטוורפן על המדורג 13 בעולם דאז, גאל מונפיס.
נובמבר – פורץ לתודעה עם זכייה בטורניר הנקסט ג'ן במילאנו, אחרי שנכנס עם וויילד קארד. מסיים את השנה במקום ה-78 בעולם.
ספטמבר – נוקם בסטפנוס ציציפאס על ההפסד באותו טורניר שנה קודם לכן כשגובר עליו ברומא, ורושם את הניצחון מול המדורג הבכיר ביותר בקריירה (6).
2020
אוגוסט – שומט יתרון של 0:2 ומודח בהפסד כואב על ידי קרן חצ'אנוב בסיבוב הראשון באליפות ארה"ב.
אוקטובר – ריצה קסומה ברולאן גארוס: סינר מדיח את אלכסנדר זברב ושומט מערכה אחת בלבד בטורניר בדרך לרבע הגמר, שם מפסיד לרפאל נדאל.
נובמבר – זוכה לראשונה בקריירה בטורניר ATP (סופיה, בולגריה). מסיים את 2020 במקום ה-37 בעולם ועם הקפיצה השנתית הכי גדולה של שחקן בסבב.
לקריאה נוספת
היום שאחרי מחר: איך ייראה הטניס בלי פדרר, נדאל וג’וקוביץ’?
הברומטר האמיתי: על הבקהאנד של רוג’ר פדרר
פדרר, נדאל וג'וקוביץ' בדרך לנצח עוד קרב היסטורי
תהיתם איך באמת משפיעים תנאים על משחק טניס?