את העליונות שלה מול יריבים מהדור הנוכחי שלישיית הגדולים של הטניס העולמי ביססה כבר מזמן, אבל גם בהסתכלות על שחקני על אחרים מ-30 השנים האחרונות, לטריו, כך מסתבר, יש יתרון משמעותי בפרמטר הכי חשוב שיש בספורט. הפרטים המלאים כאן למטה. וגם: מי מבין רוג'ר, רפא ונובאק רשם את העונה הכי קטלנית בקריירה מבחינת צבירת נקודות?
***
פדרר, נדאל, ג'וקוביץ'; ג'וקוביץ', פדרר, נדאל. מספרים, תארים, וסופרלטיבים. רצפים, מצ'אפים, חולשות וחוזקות. אסתטיקה מול כח, הגנה מול התקפה. ואז עוד כמה תארים, מספרים ורצפים. וגביעים. המון המון גביעים.
לפעמים נראה שהיריבות הספורטיבית הטהורה בין 3 ענקי הדור (ולדעת רבים כמובן למעלה מכך) שניה רק לשלל הטיעונים בהם עושים שימוש העוקבים אחריהם בנוגע לשאלת מי מביניהם הוא באמת הגדול מכולם. תהייה אחרת שפחות זוכה לביטוי נרחב היא איך ועד כמה הבדילה עצמה השלישייה הזו לא רק מכל מי שנאלץ בעל כורחו להתמודד מולה בדור הנוכחי, אלא משחקני עבר ענקיים אחרים ומדורות שונים. וזו תהייה שאין להקל בה ראש. ולו מפני שהיא, יותר מאחרות, מספקת כר השוואה יחסי דרכו ניתן להבין עד כמה הגדולה של הטריו אכן גדולה, גם בפרספקטיבה של זמן.
מחסום ה-54%: גם פה פדרר, נדאל וג'וקוביץ' מעל כולם
בקונטקסט הזה, מאמר שכתב השבוע האנליסט קרייג אושנסי מספק בהירות מסויימת לגבי העליונות ההיסטורית של רוג'ר, רפא ונובאק. אבל עוד לפני המאמר, תזכורת קטנה לגבי נושא שנגענו בו לא מזמן כאן באתר. תחת הכותרת "מהי הסטטיסטיקה שיכולה להבטיח ניצחון במשחק טניס", גילינו דרך נתונים עד כמה טניס הוא משחק של מרווחים זעירים, ושלמרות שהנתון הכי קריטי בדרך לניצחון הוא עדיין המובן מאליו ביותר – זכייה ביותר נקודות מהיריב – מה שבולט באמת הוא בכמה נקודות בדיוק צריך לזכות שחקן כדי להבטיח שיחצה את קו הסיום ראשון.
באתר "Inpredictable" סקרו לא מזמן תוצאות של אלפי משחקים והגיעו למסקנה לפיה ניצחון ב-51% מהנקודות בלבד מבטיח לטניסאי סיכוי של 86% אחוז לנצח משחק של הטוב מ-3 (ולמעלה מ-90% משחק של הטוב מ-5). כשחוצים את סף ה-52% אחוזים, ההסתברות עולה ל-95%-97%, ואם שחקן יזכה ב-53% אחוזים מסך הנקודות במשחק, הסיכוי שלו להפסיד כבר יהיה בגדר נס סטטיסטי. נסו לרגע להלביש את הנתונים על הפרקטיקה: בואו נאמר שג'וקוביץ' משחק מול פדרר בגמר אינדיאן וולס. מתוך 100 נקודות ששוחקו, הוא זוכה ב-51, ופדרר לוקח 49. רק זה שם אותו כפייבוריט אדיר להניף את הגביע בסוף הערב. די מדהים.
רוב הזמן, "כל מה שצריך" זה לזכות ב-51% מהנקודות. הם זוכים בלמעלה מ-54%
כעת חזרה למאמר של אושנסי, שבאמצעות סטטיסטיקה שנאספה מאתר ה-ATP, בחן באיזה אחוז מסך הנקודות ששיחקו זכו שחקנים מקצוענים בסבב העולמי ב-30 השנים האחרונות. טווח הזמן שנבחר משאיר אמנם בחוץ עילויים כמו ביורן בורג, רוד לייבר, רוי אמרסון (ולוקח בחשבון מקטעים ספציפיים מהקריירות של אחרים כמו ג'ון מקנרו וג'ימי קונורס), אבל מצד שני מ-1991 והלאה הסתובבו בצמרת הדירוג אגדות על זמניות כמו סמפראס, אגאסי, אדברג, קורייר, לנדל, מארי ועוד ועוד.
אם כך, מה מספרים הנתונים? ובכן: רק שלושה שחקנים בהיסטוריה הצליחו לחצות את הרף הנדיר של זכייה ב-54% מהנקודות לאורך הקריירה. שמותיהם – פדרר, נדאל וג'וקוביץ'. כמה לא מפתיע. ומה קורה בתוך השלישיה עצמה? גם שם המרווחים הם קטנים, עד כדי שברי אחוזים. הדירוג נראה ככה: רפאל נדאל זכה ב-54.55% מסך הנקודות, ג'וקוביץ' ב-54.40% ופדרר ב-54.17%. אם ממש נרצה, את הפערים הקטנים ניתן לייחס אולי לעליונות המוחלטת של רפא מול יריבים על חימר (שמביאה לו ניצחונות חד צדדיים יותר), או אולי לסגנון המשחק ההתקפי של פדרר והנוהג שלו "לזרוק" משחקונים אחרי שהשיג שבירה. ואולי – כפי שכותב אושנסי בעצמו – אולי זה בכלל לא משנה. עצם העובדה שרוג'ר, רפא ונובאק, עומדים בהצלחה במבחן ההיסטורי הזה, יותר מכל שחקן אחר, היא הסיפור הגדול.
ועוד עניין חשוב: טיעון הנגד בו נעשה לעיתים שימוש נגד השלישייה (או חלקים ממנה) הוא שאיכות הסבב בתקופתם לא היתה גבוהה. ובאמת, בדורות הקודמים היו יותר שחקנים שהתמודדו על סלאמים (מה שפוטנציאלית יכול להוריד את אחוזי ההצלחה של כל אחד מהם בנפרד). ועם זאת, לפדרר, נדאל וג'וקוביץ' היו את פדרר, נדאל וג'וקוביץ' להביס. וכתוספת את אנדי מארי, שכפי שתראו מיד, לא רחוק מדי מלהיות ראוי להיכלל בקטגוריה שכבר נעלמה מהלקסיקון – "4 הגדולים".
2003 של רוג'ר פדרר מסתמנת כקטלנית מכולן
אם מביטים על הרזומה הפרטי של הטריו, שמראש הזניק אותם לממוצע ה-54%+ האדיר שלהם, נגלה שלכל אחד מהם היו גם עונות בודדות בהן זכו ב-56% אחוז מהנקודות ומעלה, אך מעל כולם עומדת עונה אחת – 2003 של רוג'ר פדרר. זו העונה בה זכה השוייצרי בסלאם הראשון שלו, רגע לפני ההשתלטות המלאה על עולם הטניס, ובה לקח 58% (!) מהנקודות. נתון כמעט בלתי נתפס. אם נרד לפילוח לפי משטחים, גם שם פדרר רושם את הנתון הכי מרשים. הוא היחידי שחצה את רף הזכייה ב-60% אחוזים על משטח ספציפי (קשה, 2003). מחסום שאפילו נדאל לא הצליח לשבור על חימר באף עונה בקריירה (אבל כן גירד אותו).
ולסיום, כדי לספק עוד הבנה בנוגע לחשיבות נתון אחוז הזכייה בנקודות: באותה טבלה דירג אושנסי גם את אלו שזכו ב-53%+ מהנקודות. שם נמצא 4 שחקנים בלבד כשבראש הטבלה פיט סמפראס (53.51%) ואחריו אנדרה אגאסי (53.40%), אנדי מארי (53.17%) ואנדי רודיק (53.07%). הגיוני ותואם את ההישגים בפועל (סביר שרודיק נמנה על הרמה הזו גם לאור ההצלחה וגם בשל העובדה שהסרב סידר לו עשרות אלפי נקודות קלות במשחקוני ההגשה). גם ברמת ה-52%+ אחוזים ישנם שמות מרשימים כמו סטפן אדברג, ג'ים קורייר, מייקל צ'אנג וחואן מרטין דל פוטרו.
ואיכשהו, בסוף, כולם סגנים של שלושה מלכים.
קריאה נוספת:
היום שאחרי מחר: איך ייראה הטניס בלי פדרר, נדאל וג'וקוביץ'?
הברומטר האמיתי: על הבקהאנד של רוג'ר פדרר
יותר מדוייק מה-ATP: האם דירוג ELO הוא הדירוג העולמי האמיתי?
הרבה יותר מעוד טרנד: על הנסיקה הצפויה ליאניק סינר