ג'ף סאקמן הוא אחד מחוקרי הטניס היותר מוכרים שפועלים כעת. הוא הקים לפני שנים את אתר Tennis abstract הנפלא, מתנה לכל חובב של הספורט הלבן, ואפילו יותר למי מאלו שמאוהב בפן האנליטי של הטניס. לאחרונה פורסם בוואלה ספורט חלקו הראשון של ראיון עם סאקמן, בו נגע בפיגור הגדול בו נמצא הטניס לעומת ענפים אחרים בכל הנוגע לשילוב ושימוש בדאטה, וכמו כן התייחס באופן נרחב לדיון סביב זהות הטניסאי הגדול בהיסטוריה. בחלקו השני של הראיון המובא כאן, סאקמן צולל עמוק יותר לפנים המקצועיים-סטטיסטיים של הטניס וגם מפריך מיתוס או שניים.
לקריאה נוספת:
עד כמה גבוה הפוטנציאל של קרלוס אלקארס?
יותר מדוייק מה-ATP: כל מה שרציתם לדעת על דירוג ELO
מהי הסטטיסטיקה שמבטיחה ניצחון במשחק טניס?
איך לבחור מחבט טניס? המדריך המושלם לכל הרמות
"הנתונים נאספים, אבל נשמרים על איזה כונן קשיח ולא זמינים לאף אחד"
בחלקו הראשון של הראיון הוזכר, כאמור, מצבו המעט אבסורדי של הטניס באשר לנגישות שמאפשר הענף לדאטה – ומכאן ליכולת לבצע מחקר (מחקר שאמור לקדם בדיוק את אותו הספורט שמקשה עליו להתרחש מלכתחילה). מדוע זה קורה? "בכל שנה הסבבים (ATP, WTA), פדרציות טניס וטורנירים ספציפיים אוספים המון נתונים", הוא מנתח לעומק. "למערכת ההוק-איי, למשל, יש יכולות בלתי נתפסות. היא עוקבת אחר מיקום הכדור עשרות פעמים בשנייה, ומאפשרת לבדוק מי חבט קרוב לקווים או עם הכי הרבה ספין. יש גם מערכות של Playsight שמותקנות בלא מעט מגרשים ו/או טכנולוגיות אחרות. אז המידע נאסף, אך במקביל קיימת בעיית נגישות כי בפועל הוא יושב על איזה כונן קשיח ולא זמין לאף אחד. כשזה קורה, נוצר מין מעגל שבו האנשים הכי חכמים שאוהבים ספורט לא יבחרו לכתוב את התזה שלהם על טניס, אלא על כדורגל, בייסבול או כדורסל, והטניס נפגע מזה".
קשיים מולידים פתרונות. וזה של סאקמן היה סיזיפי ומהפכני כאחד. פרוייקט ה–Match charting project שיצא לדרך לפני כעשור בניהולו, ובעזרתם של עשרות עכברי טניס שנרתמו בהתנדבות, ייצר מאגר נתונים עצמאי עצום שזמין כעת לכל אוהד, אנליסט, מאמן או שחקן. 10,000 משחקים תוייגו ידנית במסגרת היוזמה שקשה להפריז במאמץ שנדרש להרמתה, ובחשיבותה. עשרות אנשים שישבו שעות על גבי שעות מול מסכים ורשמו היכן נחת כל סרב, לאן הלך הריטרן, כמה חבטות ומאילו סוגים נכללו בכל ראלי, ובאיזה כיוון. כל זה כדי לתקן עיוות שכמעט שלא קיים בענפי ספורט מרכזיים אחרים.
"טניס זה 100 פקטורים שונים שמצטלבים, אתה חייב להיות לפחות די טוב בכולם"
מאניבול מצלצל למרבית אוהדי ספורט כסרט שהציב זרקור על היתרונות התחרותיים ששימוש באנליטיקה מאפשר לקבוצות ספורט. הדברים אינם שונים גם כשמדובר בטניס. פיתוח יכולות, שיפור יכולות, סקאוטינג – כולם רלוונטיים גם בספורט הלבן, אבל כשמדובר בענף אינדבידואלי בו שחקנים הם גם מנהלי המוצר וגם המוצר עצמו, יש גם יתרונות ייחודיים. ניהול לו"ז, למשל. "אני מפרסם דירוג עוצמה עבור כל טורניר במהלך השנה", מספר ג'ף. "כל שחקן יכול להסתכל עליו ולקבל החלטה יותר מושכלת היכן עדיף לו לשחק באותו שבוע. האלמנטים של פרסי זכייה כספיים מול נקודות דירוג משוקללים פנימה, וברמה המקצוענית הנמוכה יותר אלו שיקוליים קריטיים, שמולם ישנם עוד שיקולים של הסיכוי לקבל וויילד-קארד או להיכנס לטורניר כמדורג. במקרים כאלה דאטה יכול לעזור. וזה לא דורש אנליטיקה מתקדמת מדי".
אנחנו נמצאים בפתחה של שנת 2022. דאטה ואנליטיקה הם חלק בלתי נפרד מהספורט. ובכל זאת, מרבית חובבי הטניס, בעל כורחם, נחשפים לסטטיסטיקות באופן יחסית שטחי. המעטים שכן בוחנים אותן במהלך משחקים ואף צוללים לדאטה לאחריהם יודעים אולי שישנן סטטיסטיקות שמשמעותיות יותר מאחרות בקביעת דומיננטיות של טניסאים ובניבוי תוצאות משחקים. השתיים הבולטות היו ונותרו זכייה בסה"כ נקודות גבוה מהיריב (לא מובן מאליו בענף שמאפשר לזכות בפחות נקודות ולנצח), וזכייה באחוז נקודות החזרה גבוה יותר מהיריב (DR). זה נשמע פשטני, אבל שחקן שמסמן וי על אחת מן המטרות הללו, מגדיל את סיכויי הניצחון שלו לאחוזים שלרוב חוצים את ה-85%.
אני שואל את סאקמן אם יש עוד מטריקות/סטטיסטיקות פשוטות ששווה לנו, הצופים מהצד וחובבי הטניס, לעקוב אחריהן יותר מאחרות כדי להעריך דומיננטיות של טניסאים. הוא משיב בכן. וגם בלא. "לפחות עבור חלק מהשחקנים, התשובה לשאלה שלך עשויה להיות זכייה באחוז גבוה יותר של ראלים קצרים, בפרט על נקודות ההגשה. אם אתה מתאו ברטיני, למשל, לא חשוב רק כמה אייסים תשיג – אם לא תזכה במספיק נקודות על ההגשה הראשונה שלך, גם אם זה ידרוש ממך אקסטרה חבטה, אתה לא עושה את העבודה שלך".
זוכה בכמעט 60 אחוז מנקודות ההגשה בראלים של עד 3 חבטות. ג'ון איזנר 
"אנשים מייחסים משמעות מוגזמת ליכולת בקלאץ' ולצ'וקינג. בטניס זה כמעט לא קיים"
וכאן מגיע חלק ה'לא' בתשובה של סאקמן. "חשוב לומר עוד משהו בעניין הזה", הוא מוסיף. "הנטייה של אנשים היא לחפש תמיד מפתחות לניצחון, לעלות על טרנדים, להתמקד בנתון אחד שחשוב יותר. אבל האמת היא שזה לא תמיד נכון. הפרמטרים שהזכרת קודם משמעותיים כי הם תופסים את התמונה המלאה בטניס, אבל טניס זה 100 פקטורים שונים שמצטלבים אחד בשני, וכדי להיות ברמת עלית אתה חייב להיות לפחות "די טוב" בכולם. גם אם אתה שרה ארני ויש לך סרב נוראי, אתה חייב להיות מספיק טוב כדי להיכנס לנקודה. אתה לא יכול ממש לבחור בפרמטר אחד שאתה יכול "לזרוק הצידה".
נמשיך באותו הנושא. כמעט בכל ענף ספורט ישנן אמונות מקובלות: לאנדרדוג יש יותר סיכוי להפתיע יריב חזק בשיטת נוקאאוט, השופט הולך תמיד עם הקבוצה הביתית, ובפיגור שלוש לקבוצת כדורסל כדאי לבצע עבירה (או שלא). האם יש אמונות פסיכולוגיות כאלו ואחרות בטניס, שמחקר יכול להפריך? "דבר שאנשים נוטים להאמין בו עד שהמספרים מוציאים אותם מזה זה כל דיון הקלאץ' והצ'וקינג", סאקמן משיב. "אנשים מניחים שיש יד חמה, מניחים ששחקן שלא לקח נקודה מכריעה נחנק. זה אמיתי במידה מסויימת, אבל בטניס זה פשוט לא ככה. אחוזי ההצלחה של שחקנים בנקודות שבירה הם כמעט זהים לאלו שהם רושמים בנקודות אחרות. הם לא מתקררים או מתחממים אלא במקרים קיצוניים ביותר".
"שחקנים לא מתקררים או מתחממים, אלא במקרים קיצוניים"
ויש גם המלצה לאנליסט טניס מתחיל
את הראיון סאקמן חותם בהמלצה חמה עבור כל אוהד טניס שעושה או רוצה לעשות את צעדיו הראשונים כאנליסט. "הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת למי שרוצה לרדת לעומק מספרים ולבחון הופעה של שחקנים לאורך זמן הוא ללכת תמיד על מאגר הנתונים הנרחב ביותר שזמין לו. אתה יכול להסתכל רק על המשחק מאתמול אבל אז יהיו לך 150 נקודות לנתח לעומת, נאמר, 10,000 בעונה שלמה. אם תמשיך לצמצם את המחקר שלך לברייק פוינטס, או ראלים קצרים, או איך שחקן תיפקד במצבים של פורהאנד + 1 או הגשה שניה לצד היתרון, אתה בעצם מכווץ את מאגר הנתונים שאתה מנסה ללמוד ממנו, ואז מזל ופרמטרים רנדומליים ישחקו תפקיד גדול יותר".
"בדיוק מהסיבה הזו, התמונה הרחבה היא התמונה הכי טובה. אלא אם נדע משהו מהותי, מוכח ועקבי, לגבי מאגר נתונים קטן יותר – ובטניס אנחנו לא יודעים – עדיף ללכת על הגדולה. זה הכי טוב שיכול להיות לך כרגע בטניס".
בילי בין נשאל בעבר על האפקט שדאטה ואנליטיקה מספקים לכל מי שפתוח לעשות בהם שימוש. "כל ספורט עוסק במספרים. כמה נקודות השגת, כמה ניצחונות. זה כמו לצפות בסופר קלפים משחק בלאק ג'ק", השיב מי שהפך לסמל הכי גדול של מהפכת מאניבול. "מהרגע שלמדת לספור קלפים – האם תחזור אי פעם להסתמך על תחושה?". טניס, כך נראה, הוא ענף שטרם למד לספור קלפים. מעניין אם תהיה דרך חזרה מהרגע שילמד לעשות כן.
לקריאה נוספת:
כמה רחוק הגיעו פדרר, נדאל וג'וקוביץ' בסלאמים בהם לא זכו?
פדרר, נדאל וג'וקוביץ' בדרך לנצח עוד קרב היסטורי
ג'וקוביץ' השיג את פדרר. עכשיו הוא רק צריך להשיג אותו שוב