ההגשות, ההחזרות, הטיפול המבריק בראליז, והבקהאנד שתמיד שם: הצגת ענק של טניס חכם וקטלני שיתקה את היווני והזכירה עד כמה מדבדב הוא הדבר האמיתי. אם זה יימשך מול ג'וקוביץ', מחכה לנו גמר עצום במלבורן
***
לא אסתטי? אולי. טניסאי מחונן? בטוח
לפעמים דווקא הרצון לא להפליג בשבחים, לא להתלהב יותר מדי, לא לשחוק סופרלטיבים שגם ככה נשחקים בקצב מהיר בעידן הרשתות החברתיות, עלול לגרום לנו לא להעריך הופעות ספורטיביות חריגות. כאלו שנעות בסקאלה לכיוון השלמות הסטטיסטית והטקטית, וכמעט נוגעות בה. אחת כזו זכינו לראות בחצי הגמר של אליפות אוסטרליה הפתוחה 2021, והחתום עליה הוא מי שכבר מזמן ראוי (לצד דומיניק תים) להיתפס כשובר תקרת הזכוכית הרשמי של הטניס העולמי ולמעכיר השלווה במועדון 3 הגדולים: דניל מדבדב.
כל התכנים שעלו ויעלו באתר במהלך אליפות אוסטרליה 2021 מחכים לכם כאן *
גלעד בלום הימר לפני שבועיים שמדבדב יזכה בתואר. הנה הראיון שלו לטניס 360
אסלן קראצב במספרים: עד כמה נדירה הריצה באוסטרליה?
גם מנטלית: דומיניק תים כבר סגר את הפער על פדרר, נדאל וג'וקוביץ'
אפשר להתחיל מהסוף ולדבר על מספרים. להזכיר, למשל, שניצחון בגמר מול נובאק ג'וקוביץ ביום ראשון הקרוב, יעלה את הרוסי למקום השני בדירוג הטניס העולמי, וישים סוף ל-16 שנים תמימות בהן לשחקנים שאיישו את הטופ 2 קראו רק רוג'ר, רפא, נובאק ואנדי. אפשר אולי לדבר גם על 20 ניצחונות ברצף שמדבדב רושם, ועל 12 ניצחונות נגד יריבים מהטופ 10 מאז נובמבר 2020. ואם כבר, למה לא להוסיף שבמהלך הריצה הזו, ליריב היחידי מהעשיריה הראשונה שמדבדב לא ניצח קוראים רוג'ר פדרר (שבכלל היה פצוע)?
על הסגנון של מדבדב והקונטראסט המוחלט בין היעדר האסתטיקה – לפחות כפי שהתרגלנו לזהות אותה בטניס – לעומת היעילות הקלינית של החבטות שלו, אפשר לקרוא בכתבה הזו שפורסמה לפני אליפות ארה"ב 2019. זה לא צריך לקחת כלום, פשוט כלום, מן העובדה שמדובר בטניסאי מחונן. כל כך חכם טקטית, כל כך עמיד מנטלית, וכזה שנכון להיום הוא אתגר עצום עבור כל יריב. כן, גם ג'וקוביץ'. כן, גם באוסטרליה, ועל כל משטח קשה בכל מקום על הפלנטה.
מדבדב "וידא הריגה" בחימום. ואז שוב במשחק
התצוגה של מדבדב בחצי הגמר מול סטפנוס ציציפאס היתה מההופעות הללו שמרגישות כאילו וידוא ההריגה בהן התבצע עוד בחימום. מהרגע בו שבר בסט הראשון (במצב של 2:2), לא היה ברור מה רועש, חד משמעי ונחרץ יותר, הקהל שהיה כולו עם היווני או הטניס של הרוסי ששיתק כל אפשרות של היריב שלו להתמודד בכבוד. הדומיננטיות של מדבדב בכל אספקט של המשחק ובכל תבנית (פרט אולי למשחק הרשת, ומיד על כך), היתה מהממת בעוצמתה.
זה מתחיל, כמו תמיד, מההגשה. עד לסט השלישי מדבדב זכה ב-91% מהנקודות על הסרב הראשון שלו. הנתון הזה ירד ל-88% עד לסיום, אבל גם אם היה "צונח" לאיזורי ה-83-84 מדובר במספר פשוט פנטסטי. וכשההגשה הראשונה נכנסת כמעט 70% מהפעמים, אחוז ההצלחה על הסרב השני הופך להרבה פחות משמעותי (אם כי גם שם הרוסי גבר על ציציפאס בקרב הישיר, הרבה תודות להימור שלו מדי פעם על הגשה שניה מפוצצת).
ומה לגבי האח הפחות פופולרי אבל הלא פחות משמעותי של ההגשות? שם מדבדב זרח אפילו יותר, כשזכה ב-42% מהנקודות כמחזיר. מספר שלא השיג עד כה בקריירה בשום שנת טניס מלאה. הוא לא ויתר כמעט בכלל על המיקום המאוד עמוק שלו מאחורי הבייסליין, אבל איכשהו זה לא פגע בו. הוא למד להסתדר עם הסרב wide של ציציפאס לעבר הפורהאנד שלו בצד השיוויון, ובגדולתו סיפק שם נקודה אחת בלתי נתפסת שגם סידרה לו את השבירה המוזהבת בסט האחרון (ואת אחד הריאקשנים המשעשעים מאליפות אוסטרליה גרסת 2021, שעוד תהפוך לגיף נפוץ).
Shot of the season? pic.twitter.com/86VDNqDhCt
— José Morgado (@josemorgado) February 19, 2021
מדבדב הוא שיבוט של נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נדאל
"את מי מבין 3 הגדולים טניסאי X הכי מזכיר?" – זה משחק מעניין שהפך לסופר רלוונטי בעשור וחצי האחרון. כשמביטים על מדבדב, קשה לזהות קווי דמיון כלשהם לפדרר, אבל לנובאק ולרפא? בהחלט. כמחזיר, זה דומה לנדאל יותר מאשר לכל אחד אחר (ולו בשל המיקום העמוק), אבל בכל הקשור לראליז היריב של הרוסי בגמר ביום ראשון נראה כהשוואה נהדרת ומתאימה יותר.
היכולות של מדבדב לכסות מגרש, להגן הרחק מאחורי הבייסליין ולייצר משם חבטות התקפיות הן בטופ העולמי מזמן. אבל בדיוק כמו ג'וקוביץ', הוא יודע גם לשנות את המיקום ולשחק עמוק בפנים כשצריך. ברגע שהריח דם, הרוסי לא רק שהלחיץ את ציציפאס אלא גם עשה זאת כמה מטרים לפני הקו האחורי ובכך לקח ממנו זמן יקר והשיג לעצמו נקודות חשובות.
46 ווינרים חבט מדבדב, 24 מהם היו ווינרים נקיים מנקודות שהתפתחו לראלי חי וממושך. אותן חבטות, שנראות לעיתים כל כך מוזרות מהצד – מעין סטירות לחי לא מסונכרנות לכדור (בתוספת להנפות המאוחרות שרק מוסיפות להשתאות) – הן גם הנשק הכי קטלני של מדבדב. וכשכדורים שלו מגיעים לעברך כל כך שטוחים, כל כך חדים, בטח על המשטח המהיר באוסטרליה, מה כבר יש לך לעשות פרט לרוץ או להתפלל (או לעשות את שניהם במקביל)?
הפתרון: לעלות לרשת. אבל גם לו יש גבולות
התשובה לשאלה בסיומה של הפסקה הקודמת עשויה להיות פשוטה: לעלות לרשת. ציציפאס הגיע 31 פעמים לשם וזכה בנקודה 24 מהפעמים (77%). אחת התיאוריות הרווחות בטניס היא שכל טקטיקה שמספקת למעלה מ-55% אחוזי הצלחה היא יעילה. ה-77 של היווני הן, אם כך, גבוה מעל לרף. אז מדוע ציציפאס – אחרי שהבין שמדבדב שולט בראלים מהקו האחורי – לא השתמש בה עוד ועוד?
מעבר ללשאול אותו עצמו, אנחנו יכולים רק לשער. וההשערה הסבירה היא שהוא הרגיש שבשלב מסויים, לאור יכולת ההעברה של מדבדב (בעיקר עם הבקהאנד האדיר, ששווה טקסט משלו), שהאחוזים יורדים. עניין נוסף הוא הפן הפסיכולוגי. כי יש להפסיד נקודה בטניס, ויש להפסיד אותה מפאסינג שוט של היריב, שכל מי שהתחרה יום בחייו, אפילו בגילאי נוער, יספר לכם שמרגישה לעיתים בראש כמו 4 נקודות.
על היכולת של מדבדב לא רק להתמודד מול ג'וקוביץ' אלא גם לפצח ולנצח אותו נכתב כאן באתר לא מזמן, במהלך טורניר גמר הסבב. מה יעשה הסרבי ביום ראשון? האם ינסה לדחוף להגעה לרשת, אם שום דבר אחר לא יעבוד לו? האם, שומו שמיים, אפשר להכתיר את מדבדב כפייבוריט מול נולה, לאחר שניצח אותו ב-3 מ-4 המפגשים האחרונים ביניהם (ואת הרביעי הפסיד במשחק סופר צמוד ודרמטי)? תשובות, כאמור, בראשון. אבל וואו, איזה גמר קיבלנו.
לקריאה נוספת:
הקורונה פגעה בטניס העולמי? כן, אבל גם לא
איך לבחור מחבט טניס? המדריך המושלם לכל הרמות
פדרר, נדאל וג'וקוביץ' בדרך לנצח עוד קרב היסטורי
דירוג הטניס העולמי: כל מה שרציתם לדעת
